הכלה מאיסטנבול ותקשורת זוגית


בהעדר מודעות, בפעם הראשונה נגיב לרוב כפי שראינו בבית

על תקשורת זוגית... הם התאהבו בזמן קצר והתחתנו מייד, למורת רוחם של האם הנוקשה, חרגו ממנהגי המשפחה.. את זה כולם יודעים.. הוא התאהב בה דווקא בגלל השוני שבה, בצניעות, בפשטות 'מחיי הממלכה'.. פרק 10 בסדרה (כן, החלטתי לנסות להבין על מה כל הרעש;) - האם רק לי הדק' הראשונות בפרק המחישו שיעור על תקשורת זוגית?

לא התקיימה ביניהם שיחת 'תיאום ציפיות' להבנה והכרה על (פערי) החיים של כל אחד מהם.. הם פשוט זרמו לשם מכח אש האהבה.. הם גם לא סיכמו שום דבר בנוגע לזה.. היא באצילותה הרבה קיבלה באהבתה אליו את מרירות אימו (עם תקווה לשנות) ואת המעבר לחיים באחוזה - שהיתה מוותרת עליהם בשמחה.

ואז.. בערב בילוי ושמחה, היא היתה אותה 'סורייה' ששותה ועולה לשיר.. אבל לו היה קשה לקבל את זה - אלה לא הערכים שהוא גדל עליהם, העובדה שהכיר אותה בהופעה על הבמה לא גרמה לו לחשוב שעליו לשתף אותה בכך שבפועל תהיה לו בעיה אם תעשה זאת אחרי נישואיהם (ואולי באותו זמן כלל לא חשב על זה...)

והחלק החשוב.. התגובה שלו באותו ערב, ושרשרת התגובות של שניהם:
הוא כועס ומוציא אותה בעצבים לרכב ונוסע הביתה. 

היא כועסת על התנהגותו ועל שמבקש ממנה להיות מישהי אחרת.. הוא מצהיר בכעס "אני בעלך ולא תתנהגי כך".. היא המומה מתגובתו, לא גדלה על התנהגות כזו מצד אביה כלפי אימה..

הם מגיעים הביתה בטריקת דלתות, היא בורחת למקלחת הוא לוקח כרית ו'בורח' ללינה בחדר אחר..

היא נועלת אחריו את הדלת שמא יתחרט ויחזור.

הם לא מדברים. נשארים כעוסים.
תגובתו היתה מיידית, כעסה ובריחתה למקלחת גם כן, לו היה ברור מאליו שהתוצאה הטבעית היא לישון בחדר אחר ולסיים כך את הערב... 

תגובותיו יצאו ממנו באופן טבעי ובשוני גמור לרכות והאהבה שהפגין כלפיה בחודש שהכירו...

ומה אני מנסה לומר בכל החפירה הארוכה הזו?
שאנחנו נוטים לדפוסים הטבעיים שלנו.. גם כשאנחנו לא בהכרח יודעים מה הם ואיך נגיב.

בהעדר מודעות, בפעם הראשונה נגיב לרוב כפי שחונכנו / כפי שראינו בצעירותינו בבית / כפי שהבנו שזו הדרך הנכונה / כפי שהורגלנו.. אך כל אלה הם לא בהכרח הדרך ובטח שלא הנכונה...

ועוד דבר שחוזר אצל זוגות.. לרוב דברים שיפריעו לנו בזוגיות - אלו דברים שדווקא אהבנו בתחילת הקשר...

בהמשך היא תוהה.. "אבל זה מספיק? זה מספיק רק לאהוב? אני אותה סורייה.. מה השתנה?"

במקרה שלהם האהבה הטרייה ונטולת המשקעים החזירה אותם כבר באותו הלילה לחיק השני.. ולמי שהגיע לפרק 120 יודע עוד הרבה שטרם ראיתי;) אבל אין לי ספק שבזה זה לא יסתיים, ויהיו עוד מהמורות בדרך... האירוע כשלעצמו, הגם אם לא דובר, יעורר ציפייה להבא ועלול לגרום לאכזבה נוספת ואף למשקע לקראת אירוע מסוג אחר.. 

אז מסר אחד קטן.. לשוחח ובתהליך של הבנה אמיתית (קרי, הקשבה ללא הפרעה, לחזור על הדברים ולוודא שהבנו נכון, שאנחנו כועסים על אותם הדברים ורק אז להשיב ולתוכן באופן מדוייק..) היא הדרך הנכונה שתוביל בהכרח לשיח נכון ומקדם ובעיקר לתוצאה רצויה לבני הזוג יחדיו💜

ולסיום, אנחנו לא חיים בטלנובלה;) האהבה לא תמיד תספיק אבל היא חשובה מספיק כדי שתשקיעו בטיפוח שלה והיא זקוקה להמון תשומת לב ותחזוק תמידי🙏 אז אל תיפלו ל'דפוסי התנהגות ילדות שלכם', אל תתנו ל'העברה בינדורית' לנהל אתכם ואת הזוגיות שלכם - בנו תקשורת זוגית משותפת וחיו את הזוגיות שאתם מייחלים לה💜

מאמינה באהבה ממבט ראשון. מאמינה בהתאהבות מיידית. מאמינה שאפשר להצליח גם בכזו עם מאמץ משותף של בני הזוג.

לילה טוב לכלה מאיסטנבול🤗😉

לשיחת ייעוץ ללא עלות מוזמנים ליצור קשר כבר עכשיו